בס"ד
שלום לכולם, וברוכים הבאים
נתאר לעצמנו מפעל יצור, המכונות פועלות במרץ רב ברעש מונוטוני קבוע, הפועלים עסוקים כל אחד בעמדתו במקומות הידועים להם, האווירה בכללותה שגרתית ורגועה.
לפתע מגיע המנכ"ל ומודיע כי המפעל עומד לחתום על עסקה גדולה. העסקה תדרוש מעובדי המפעל לעלות את תפוקת עבודתם, יתכן שיהיו מעט שינויים בצורת העבודה השגרתית, שהם מכירים עד עכשיו, ואולי אף יכניסו מכונות חדישות. תקופת העסקה עמורה להסתיים בעוד כחצי שנה, שבסופה יקבל כל עובד בונוס גדול מאוד עפ"י התאמצותו ותרומתו למען הוצאת עסקה זו לפועל בצורה הטובה ביותר.
חלק מעובדי המפעל, חטפו הלם קל מההודעה הלא שיגרתי, מה הם יעשו עכשיו? מה פתאום לשנות את צורת העבודה שהם עובדים בה שנים? מה יעזור להם הבונוס שיקבלו בעוד כמה חודשים? מה פתאום הם צריכים להתאמץ עכשיו מעבר לרגיל?
ישנם עובדים ששמעו זאת ותגובת שמחה ספונטנית יצא מהם, חלקם אפילו אחלו לרקוד מאושר לשמע הבונוס הצפוי, ובמיוחד לשמעה שינוי השיגרה הרגילה, ומיד החלו לעבוד בצורה מתוגברת ובאנרגיה פורצת.
קבוצה אחרת של עובדים שמעו, והתישבו לעשות חשבון, ולשאול את עצמם, מה דרוש ממני בתגבור העבודה? האם אני הצליח לעמוד בזה? האם הבונוס בסוף התהליך יפצה על העבודה המרובה? האם שווה להתאמץ למען קבלת הבונוס?
ואף הייתה קבוצה שישר חישבה בהיגיון את הרווח שיצא מהעבודה המאומצת בתקופה הקרובה, ולאט לאט אף האנרגיות החיוביות עלו, הם החלו נהנים מהרעיון, והתחלו לעבוד במרץ רב.
לכאורה אותה מסגרת, אותם תנאים, אותה הודעה משנת שיגרה, ותגובות שונות. לאותה סיטואציה יגיבו אנשים שונים בצורה שונה לגמרי עד קיצוניות הפוכה.
לעיתים אנו תועים לעצמינו מדוע אדם אחד מגיב בצורה מסוימת למצב ואילו האחר בצורה הפוכה לגמרי? מה מניע אותי לתגובה מסוימת? מה חזק יותר, מה החלק הדומיננטי שבי? האם תגובותיי נעות כתוצאה מרגש גובר, או שמא מהחלק הראלי שבי? האם אנו מצטיירים כאנשים רגשיים, אמוציונליים, ואולי דווקא כראליים, שכליים?
למה אנו מרגישים תקועים במשימה אחת, ואילו בשנייה אנו זורמים ומרגישים שכיף לנו? למה אנו מתוסכלים לאחר אירוע רב רושם ואנשים, ואילו באירועים קטנים ואינטימיים יותר אנו פורחים? מדוע אחד צריך להרגיש במרכז החברה, ואילו לחברו דרוש השקט והפרטיות?
ובכלל לפעמים אנו מרגישים שאם היינו מבינים טוב יותר את המתבגר שלי, את בן או בת הזוג, ואולי אפילו את עצמי. ומגיעים לנקודה שמפריע, היינו יכולים לעזור יותר, לתמוך בצורה נכונה ומועילה.
אז זה הזמן
שמי אלישבע סגל, ואני פסיכוגרפולוגית מוסמכת, מעמיקה את האבחון בשיטת האניאגרם, והגרפותרפיה. מעבירה סדנאות ושיעורי גרפולוגיה, ומאבחנת כתבי יד.
לגרפולוגיה הגעתי לאחר שבמסגרת עבודתי עם נשים קשות יום, הרגשתי שכלי ממוקד, יעיל ומדויק, שבעזרתו הגיע למקום ממוקד, המאיר את חוזקות האדם בצורה ברורה, ואת המניע לפעולות שלו בצורה מיטבית, יכול מאוד לעזור וכך הצליח להגיע למיטב עם נשים מקסימות אלו.
לאחר ברורים הגעתי לכלי הגרפולוגי המדהים הזה, שבעזרתו יש אפשרות להבין את אישיות האדם, צרכיו, ודרכי פעולותיו, וכמובן את הכוחות והיכולות שבו, וגם את הקשיים שמפרעים לו. וכך להגיע לנשים מכיוון ממוקד וללא סחבת של ניסויי ותעיה, שיכול לקחת זמן רב.
כהיום במסגרת עבודתי כגרפולוגית, אני עובדת בשעות שנוחות לי, לא על חשבון הבית והילדים, ועם חוויה וסיפוק, והכנסה יפה.
גרפולוגיה יכולה לספק הערכה ממצה של אופי האדם, כישוריו ויכולותיו המקצועיים. ובעזרת גרפולוגיה יכול המעסיק לקבוע מהו התפקיד המתאים ביותר עבור המועמד או העובד.
כמו כן באמצעות הגרפולוגיה ניתן לאמת התאמה של בני זוג זה לזו, לעלות על קשיים ומצוקות שחווה האדם, ולהבין את האישיות אדם, כוחותיו ויכולותיו, ואף את המניעה לפעולות האדם לעומק.
וכמובן שלאחר אבחונים רבים והצלבה בין התכונות שאני הוצאתי, להסכמת האדם, הגעתי להוכחה מוחלטת, כי הגרפולוגיה מדויקת ואמינה, וזוהי שיטה לניתוח האישיות ללא כל צורך בהטרדת הנבחן יתר על המידה.
אז אם גם אתם מרגישים שיש לכם יכולת להבין את המסר שבין שורות כתב ביד.
אם גם לכם יש רצון לעזור למטופלים שלכם בצורה ממוקדת, מהירה ויעילה.
אם גם אתכם אתגר הפרנסה מתיש והייתם רוצים תוספת משמעותית.
אם גם אתם רוצים להבין טוב יותר את הסביבה.
אתם מוזמנים להצטרף אלי למסע בין נבכי האותיות, לטייל בשבילי השורות, ולהבין מה מספר הכתב.
