ציור הבית

ציור הבית

 נושא: מהו בית בשבלינו?

"…כי בית הוא לא רק קירות וביטון,

כי בית צריך גם לתת הרגשת ביטחון…."

הבית מסמל בד"כ את מרכז עולמנו, מסמל הגנה וביטחון, מקום בו אנו יכול לשמור על הפרטיותנו, מקום

שבו\ מרגישים ביטחון ושלווה, שבו יכולים להיות מה שאנחנו

ומי שאנחנו ולהתנהג בטבעיות, ללא הצגות ומסכות.
"המוצא שלווה בו, בין אם הוא מלך או איכר, הוא המאושר באדם" יוהן וולפגנג פון גתה
אחד מהציורים לאבחון הן של ילדים והן של מבוגרים הוא ציור הבית, דרך ציור זה ניתן ללמוד כיצד חש המצייר בביתו –
האם נוח לו שם, האם מרגיש בטוח, האם היחסים תקינים בבית, האם האווירה בבית חמה ומקבלת, או קשה ומרחיקה, האם ניתן להתנהג בטבעיות ובנינוחות
או שהכללים מידי נוקשים ומגבילים , האם ניתן להתבטאות לחוות חוויות חיוביות, לצמוח ולהתפתח.
אני מציעה לעצור, לקחת דף A4  , שזהו דף מדפסת רגיל לשבת בניחותא, רצוי להניח את הדף על ערמת דפים קטנה, ולצייר ציור של בית, כדי בעט כדורי- עט פשוט.
וכך תוכלו לעקוב ביחד אחרי תוצאות האבחון.
ציור הבית הוא ציור אוניברסלי- כולם מציירים את אותו סיגנון הבית, על אף שכל אחד גר בסביבה אחרת, יש שגרים בבתים פרטיים, יש בתים מעץ/אבן, ישנם בניינים רבי קומות, ואף יש כאלו הגרים בבקתה ובאוהל.

לאחר מחקרים רבים במדינות שונות ומגוונות, שערכה החוקרת נודעת רודה קלוג,  נימצא כי כל המתבקשים לצייר בית צירו אותו משולש ומרובע,


ומשם כל מצייר לקח את הציור והתאימו לאישיות שלו.
את הציור אנו מקבילים לגוף האדם:

גג– ראש – שאיפות

חלונות– עיניים – תקשורת

דלת– פה – המידע שיוצא לעולם

קירות– גוף – אגו האדם

קו הקרקע– רגליים – יציבות

את ציור הבית אנו בודקים כל חלק לגופו, ומצליבים את הסימנים .

הסימנים הגרפים

כאשר אנו ניגשים לבדוק את הציור, קודם נבדוק מבחינת עצם הציור עוד לפני שנסתכל על מה שצוייר.

כאשר אדם הולך מהר, כל אישיותו ממהרת, הידיים מתנופפות, הראש נטוי קדימה הפסיעות גדולות יותר.

לעומת אדם נשרך והולך לאיטו, הרגליים נגררות, תנועות ידיו לא רחבות, והפסיעות קטנות ומתונות.

אדם שמצייר מהר, ובקו זורם יהיה כאדם ההולך במהירות וכשהקו דק יראה על אדם בעל מחשבה מהירה וקולחת.

אך כמו הידיים שמתנופפות מהירות לכל עבר גם כשהקו מדי מהר נלמד על אדם פרצני עם קושי בגבולות, אך עם העזה לרוץ קדימה ולא לפחד מסיכונים.

ואם המצייר מצייר לאיטו והקו ניראה כעובר ביקורת, נילמד על אדם ממוקד, מבקר את עצמו ולא פועל בפזיזות.

אך כשהקו מידי נשרך ואף ניראה כנמרח,  והלחץ חלש, יכול הדבר ללמד על עצלות ואי חשק לפעול, על אנרגיה נמוכה, ותשישות.

אם יש דגש בציור או שכל הציור מצוייר בחלק העליון של הדף, נלמד כי מה שקשור לראש חזק יותר אצל המצייר, האינטלקטואל, השאיפות, הרוחניות, המוסריות.

אם דווקא החלק התחתון של הדף מודגש יותר- נלמד על היציבות של המצייר, על היכולת המעשית והפרקטית שלו, על השורשים.

כשצד שמאל של הדף מודגש – יספר הדבר על החלק הנוסטלגי של המצייר, על העבר, המשפחתיות.

אם הצד הימני יודגש – נלמד על החברה, העתיד.

אם הפוקוס הוא על אמצע הדף – נלמד על הרגשת הבטחון של המצייר, על הרגש שלו.

כאשר הקו יציב וגמיש ומהיר – נלמד על מצייר שקל לו לזרום בחיים יותר, יש פחות דברים שמעכבים ומקשים עליו, נלמד על מצייר בעל שמחת חיים, בלע מוטיבציה, וקלילות.

וכשהקו איטי יותר– נלמד על אדם מחושב, יורד לפרטים, עשייתו מתונה יותר ומבוקרת יותר.

כשהציור גדול ותופס את רוב הדף ואף את כולו נלמד על מצייר בעל נוכחות, ופתיחות, יתכן בטחון עצמי גבוהה, ורגש חזק, ואף שתלטנות וגאווה.

ושהציור קטן וממוקד– נלמד על מצייר עמקן, קל לו לראות את פרטי האירוע, יתכן אדם צנוע, עניו, וביישן, ייתכן כי הוא מרגיש פחד לתפוס מקום בעולם.

הגג

הגג מסמל את הראש, את השאיפות והחשיבה, ופנטזיות החיים, את תחושת המוגנות שחש המצייר.

ואף את מערכת היחסים בבית- משולש המשפחה אבא, אמא, ילד

בד"כ הגג יצויר בצורת משולש ויהיה באותו רוחב של המרובע שאלו קירות הבית- יעיד הדבר על תחושת הרגשת מוגנות.

אך אם המשולש רחב מהבית עצמו, הדבר יצביע על כך שהמצייר זקוק להגנה, וככל שהמשולש יוצא כך יש יותר צורך בהגנה ובאישורים מהסביבה.

גג גבוהה מאוד ללא פרופורציות, אדם העולה כלפי מעלה לפנטזיות, ומתקשר פחות עם הסביבה.

רעפים קלילים מלמדים על עושר פנימי של המצייר.

כאשר ניראה  רעפים גליים דבר יכול להעיד על אי-יציבות ופחד שחש המצייר.

ואם הגג ריק ניכר כי המצייר מסתיר את רגשותיו הסוערים.

תוספת של  חלון לגג – ייתכן כי המצייר מחפש דרך לפרוץ החוצה מהבית, מרגיש מחנק מחשבתי, מחנק ביחסים בבית.

וכאשר הגג שבור או חצוי, המשולש לא שלם יעיד הדבר על בעיות במערכות יחסים בבית.

אם הגג יודגש בציור ע"י העמסת פרטים כגון רעפים צפופים מאוד, השחרת הגג, לחץ חזק של קו הגג וכד', נוכל להסיק כי המצייר מוטרד מחשבתית מיחסים בבית / לימודים / עסוק בחלומות שממלאות את כל מחשבתו, ככל שהצפיפות גדולה יותר כך הפחד והחרדה גדולים יותר.

עשן המיתמר מארובה– כאשר העשן הוא קליל ועדין כמו של אוכל מתבשל, אח שדולק להנעים את הבית, מסמל הדבר את חמימות הבית.

לעומת עשן סמיך ומלא, היכול להעיד על  כעסים שיש למצייר צורך לפרוק.

ובתוספת אנטנה על גג הבית המראה על תקשורת, נלמד על  מצייר סקרן, שחשוב לו מאוד להתעדכן בנעשה סביבו.

אין הפרדה בין הגג לבית– ילמד על אדם שמתקשה להפריד בין הפנטזיה למציאות, ומערבב ביניהם.

חשוב לזכור שאין לקבוע עובדות עפ"י סימן אחד, אלא יש צורך במספר סימנים  המתאימים לתכונה מסוימת.

 

מבנה הבית

קירות הבית הם כאין מחיצה בין הפנים לחוץ, בין העולם החיצוני שזו הסביבה והלחצים שלה, לעולם הפנימי שהם הרגשות והתחושות.

ולכן חשוב מאוד שהקירות יראו יציבים וחזקים, ולא נחוש ערבוב בין הסביבה לתוך הבית וכך ניכר כי האדם מרגיש טוב ויציב יותר, ואף בטוח בעצמו יותר.

כאשר הקו ניראה חלש ושבור– ילמד הדבר על תחושת חוסר ביטחון וחוסר יציבות שחש המצייר בחייו, חוסר עמוד שידרה וחוסר אונים.

 

חלונות הבית הם כמו עיני האדם "החלון לנפש"– דרכן ניתן להציץ מהחוץ פנימה אל תוך הבית.

ולכן אם אין כלל חלון נלמד על אדם שמאוד קנאי לפרטיות שלו, ואף יתכן שיש לו פחדים מפני כאלו שיכולים לגלות עליו פרטים אישים.

וכאשר החלון לא מוסתר ניכר כי אין למצייר בעיה שהסביבה תכיר אותו, ואין לו בעיה להיחשף.

וילון על החלון– מלמד הדבר על חשיבות היופי והאסתטיקה בעיני המצייר. ואף על איזון בין פתיחות המצייר ויכולתו לסגור כביכול את הווילון ולשמור על פרטיותו.

ואם יש תריסים הסוגרים על החלון, מרמז הדבר על הסתייגות המצייר מחשיפה, או פחד מפני הסכנות האורבות בחוץ.

סורגים על החלון והדלת משדרים סגירות ומופנמות – חיץ ברור בין המצייר לסביבה מבחוץ נותן להיכנס אך לא מוצאי החוצה כלום.

כאשר החלונות מצויירים בצורה לא מסודרת, ניכר כי התקשורת של המצייר עם הסביבה מבולבלת.

 

את הדלת משווים לפה האדם, לתקשורת של האדם עם הסביבה, ליחסים הבינאישיים.

לכן דלת שנתן לפתוח מעידה על אדם תקשורתי , פתוח ואוהב להכניס אורחים ברוחב לב לביתו.

אך אם הדלת ממש פתוחה, יבטא הדבר צורך עצום של המצייר לקבל חום רגשי מבחוץ, למלא את החסר לו בביתו.

וכאשר הדלת סגורה עם מנעול מודגש, או ללא ידית לפתיחה. מעיד על קושי לתקשר עם הסביבה.

ואם אין כלל דלת יעיד הדבר על קושי ביחסים הבינאישיים.

כאשר יש דלת אך היא קטנה ואין אפשרות להיכנס דרכה, היא משדרת אי אמון בסביבה, המצייר מקשה על הכניסה לבית, קושי בתקשורת.

תוספות לבית

אומנם הבית עצמו הוא מוקד הציור, אך יש משמעות רבה לתוספות שסביבו.

ככלל,

אלמנטים קישוטיים בציור, מעשירים אותו ומוספים לו חן, ומלמדות על עושר פנימי של המצייר .

אבל אם התוספות אינן מעשירות את הציור, אלא מסיטות את תשומת הלב מהבית עצמו – יש לבדוק מה המצייר מנסה להסתיר.

הבית צריך להראות כעומד על בסיסו, לא מרחף באוויר ונותן תחושה שהמצייר מרגיש יציבות והגנה בעולמו.

מנורה המאירה מעל הדלת– מסמלת אדם אופטימי, משווים אותה ללב שם מובע החום והצרכים הרגשיים של האדם.

יש לשים לב כי המנורה לא מידי מודגשת ואינה מושחרת, לא חוזרים שוב ושוב על המנורה עם העט/ עיפרון, עד שהיא  צבוע כולה, כיוון שדבר זה יעיד על חוסר בחום ואהבה שחווה הכותב, והחיפוש שלו אחר החום ואהבה.

תוספת מדגרות לבית ילמדו על קושי להיכנס פנימה, יש להתאמץ כדי להיכנס הביתה ויכול לרמז הדבר על קושי שהמצייר חש בביתו.

גדר סביב הבית תעיד על צורך בהגנה של המצייר, ככל שהגדר דומיננטית יותר האדם יותר מחפש את ההגנה.

שביל שמוביל לדלת– ילמד על שליטה שרוצה המצייר על הנכנסים לבית- שומר על דיסקרטיות, ככל שהשביל יותר מפותל יש קושי ושליטה במערכת היחסים עם הסובבים.

אך אם השביל אינו פונה לדלת או קטן וצר מהדלת, ניכרת פה העמדת פנים האדם חביב ומזמין כלפי חוץ, אך בפועל יש לו רצון לשמור על פרטיותו מהחברה.

שמש מסמלת את דמות האם, כאשר השמש מידי דומיננטית או שקרניה דוקרניות, ייתכן כי האם מדי חונקת ולא משחררת, וסמכות היתר שלה מקשה על המצייר.

עננים קודרים וכבדים עלולים להצביע על מועקה שחש המצייר.

בעוד שענני נוצה נעימים למראה מצביעים על נינוחות ושלווה של המצייר.

פרחים מסביב לבית מלמדים על הצורך בקשר חברתי שחש המצייר.

"ביתי הוא מבצרי"- הביטחון והאסון יחדיו

בתפילה שיהווה תמיד מקום לשלווה ובטחון.

חשוב לזכור שאין לקבוע עובדות עפ"י סימן אחד, אלא יש צורך במספר סימנים המתאימים לתכונה מסויימת.

למאמרים נוספים

ניתוח גרפולוגי

16 בינואר 2024

גרפולוג משפטי מחיר

11 בינואר 2024

גרפולוג משפטי מחיר

בדיקה גרפולוגית

25 בדצמבר 2023

בדיקה גרפולוגית

מחכה לשמוע ממך😃

דילוג לתוכן